"כבר בדקו לו את העיניים ואמרו שהכול תקין." אז למה הקריאה עדיין כל כך קשה?

אחת השיחות שאני שומע שוב ושוב מהורים מתחילה כמעט תמיד באותו משפט:

"כבר בדקו לו את העיניים ואמרו שהכול תקין."

ואז מגיע המשפט שבאמת מטריד אותם:

"אבל הקריאה עדיין כל כך קשה לו."

וזו שאלה חשובה.

כי לראות ברור ולקרוא בקלות אינם אותו הדבר.

אם הראייה תקינה, למה הקריאה עדיין קשה?

בדיקת ראייה רגילה נותנת לנו מידע חשוב מאוד. היא בודקת, בין היתר, עד כמה הילד רואה ברור והאם הוא זקוק למשקפיים.

אבל קריאה דורשת ממערכת הראייה הרבה יותר מאשר לזהות אותיות על לוח בדיקה.

ילד יכול לראות מצוין למרחק ועדיין להשקיע מאמץ רב מאוד כאשר הוא קורא במשך עשרים או שלושים דקות.

לכן יש הבדל בין השאלה:

"האם הילד רואה ברור?"

לבין השאלה:

"איך מערכת הראייה שלו מתפקדת לאורך זמן בזמן קריאה?"

מה העיניים צריכות לעשות בזמן קריאה?

כשאנחנו קוראים, העיניים מבצעות עבודה מורכבת מאוד, גם אם איננו מרגישים בכך.

הן צריכות לעבור במדויק ממילה למילה, למצוא את תחילת השורה הבאה, לשמור על תיאום ביניהן ולשמור על מיקוד ראייה יציב וברור.

וכל זה צריך להימשך לאורך זמן, בזמן שהמוח מנסה לעשות את הדבר החשוב באמת: להבין, לזכור וללמוד.

כשהמערכת פועלת ביעילות, התהליך הזה כמעט אינו מורגש.

אבל כשהוא דורש מאמץ רב מדי, הקריאה עלולה להפוך למשימה מעייפת ומתסכלת.

ילדים לא תמיד יודעים לומר מה קשה להם

ילדים בדרך כלל אינם יודעים להסביר שהקריאה דורשת מהם מאמץ חזותי גדול.

במקום זאת הם אומרים:

"אפשר להפסיק?"

או:

"משעמם לי לקרוא."

לפעמים הם דוחים את שיעורי הבית, נמנעים מספרים או מחפשים כל סיבה אפשרית לעשות משהו אחר.

קל לפרש זאת כחוסר מוטיבציה.

אבל לפעמים הילד פשוט מנסה להימנע ממשימה שמרגישה לו קשה הרבה יותר מכפי שהיא אמורה להרגיש.

ילדים יכולים להיות מצוינים בלפצות

זו אחת הסיבות לכך שקושי חזותי יכול להישאר לא מזוהה במשך זמן רב.

יש ילדים שמשתמשים באצבע כדי לא לאבד את המקום.

יש כאלה שחוזרים שוב ושוב על אותה שורה.

אחרים מסתמכים מאוד על הזיכרון שלהם ועל מה ששמעו מהמורה, במקום על מה שהם מצליחים להפיק מהקריאה עצמה.

יש ילדים שהופכים למאזינים מצוינים, פשוט מפני שקל להם הרבה יותר ללמוד משמיעה מאשר מקריאה.

עם הזמן דרכי ההתמודדות האלה הופכות להרגל.

ההורים חושבים:

"ככה הוא פשוט קורא."

והילד עצמו עלול לחשוב שכך מרגישה קריאה אצל כולם.

אבל לפעמים הוא עובד הרבה יותר קשה מכפי שמישהו סביבו מבין.

מה אני בודק מעבר לחדות הראייה? מיקוד ראייה, תיאום ותפקוד לאורך זמן

כמובן שאני רוצה לדעת שהילד רואה ברור.

אבל זו רק נקודת ההתחלה.

אני רוצה להבין גם איך הוא משתמש בראייה שלו.

האם הוא מצליח לשמור על המקום בזמן הקריאה?

האם שתי העיניים ממשיכות לעבוד יחד בצורה יעילה לאורך זמן?

האם מיקוד הראייה נשאר יציב גם כשהמשימה נמשכת?

מה קורה כשהילד מתעייף?

והאם בזמן הבדיקה אני רואה ביטוי לקשיים שההורים מתארים בבית?

לפעמים דווקא הדברים האלה מסבירים כיצד ילד יכול לעבור בדיקת ראייה רגילה בהצלחה, ובכל זאת להמשיך להתקשות מאוד בקריאה.

להבין האם הראייה היא חלק מהקושי

לקשיי קריאה יכולות להיות סיבות רבות.

הקושי יכול להיות שפתי, קשור לקשב או לנבוע מגורמים אחרים.

אצל חלק מהילדים, גם האופן שבו מערכת הראייה מתפקדת הוא גורם משמעותי.

בדיקת ראייה התפתחותית מקיפה נועדה לברר האם הראייה תורמת לקושי שאתם רואים, ואם כן, באיזו מידה.

גם תשובה שלפיה הראייה אינה הגורם לקושי היא תשובה חשובה.

כשהמשפחה יודעת מה הראייה כן מסבירה ומה היא אינה מסבירה, קל יותר לקבל החלטות נכונות לגבי ההמשך.

מחשבה לסיום

הורים אומרים לי לא פעם:

"הלוואי שהיינו יודעים את זה לפני כמה שנים."

לא מפני שאצל כל ילד מתגלה בעיית ראייה.

אלא מפני שהידיעה האם הראייה היא חלק מהקושי, או שאינה חלק ממנו, מאפשרת למשפחה להפסיק לתהות.

וכשמפסיקים לתהות, אפשר להתחיל להתקדם בביטחון.

האם ייתכן שהראייה היא חלק מקשיי הקריאה של ילדכם?

אם הדברים שקראתם כאן מזכירים לכם את ילדכם, בדיקת ראייה התפתחותית מקיפה יכולה לעזור לברר האם האופן שבו הוא משתמש בראייה שלו תורם לקושי בקריאה.

למידע נוסף או לקביעת תור:

📞  טלפון או וואטסאפ

02-623-4888