סיפורי הצלחה

עדויות ממטופלים ובני משפחתם

כשיוסלה החל ללמד קריאה היה לו מאד קשה, הוא למד עם מורה פרטי במשך חודשיים וזה לא עזר הרבה. בשלב מאוחר יותר כשהחל בלימוד קריאה יוסלה לא הצליח לכתוב, לא היתה לו שליטה על העיפרון ועל השורות, כל אות היתה עבורו מאמץ גדול. הגענו למרכז הראיה, היחס שקיבלנו היה לבבי וחם ובעזרת יעקב מאיר שעבד במסירות עם הרבה עידוד והרגשה טובה, לאחר 7 פגישות יוסלה קורא שוטף וכותב מצוין.

אמא של יוסלה

רציתי להעלות על הכתב את רגשי התודה שלי אליך. הודות לטיפול שלך התחולל אצלי שינוי גדול לטובה. מזה חודשים רבים שחשתי אי נוחות בשעת קריאה, ובתקופה לפני שפניתי אליך המצב החריף. לא יכולתי למקד את עיני באותיות קטנות. הקריאה באופן כללי נעשה עלי למשא. בהיותי אברך כולל הלומד שעות רבות ביום המצב העיב על רגשותי. התפתח כאב ראש כללי שהתלווה אלי רוב היום. אני נזכר שכבר שקלתי ברצינות לעזוב את הכולל שלי, בו לומדים שולחן ערוך. (מפרשי השולחן ערוך מודפסים בכתב קטן מאד) מחמת קשיי הקריאה נהניתי פחות מהלימודים, וגם התביישתי להטריח אחרים להקריא לי קטעים מתוך הכתב.

כבר בימים הראשונים שהתחלתי בתרגילי ראיה הרגשתי הקלה.עברו הכאבי ראש ותוך זמן קצר השתפר הראיה, לאחר כמה שבועות התרגשתי לראות מחדש את כל העולם בחדות כזו שכבר מזמן שכחתי. הודות לעיתוי המוצלח של טיפולך, המשכתי בלימוד שולחן ערוך ואף הצלחתי לעבור מבחני הסמכה.
אני מאד מודה לך על טיפולך המקצועי שניתן יחד עם יחס טוב ורצון לעזור.
אני מקווה ששיטתך תתפרסם ויהנו ממנה רבים.

י.ק.

ברצוננו להודות לך על השינוי שהשימוש בתוכנה למחשב HTS חולל בביתנו איילת. לא רק שכבר אינה מתלוננת על שעורי בית, לא רק שהיא קוראת כל הזמן בהנאה רבה אלא אפילו כתב היד שלה השתפר בצורה מדהימה, ובכל נושה הסדר והארגון (ילקוט, מערכת וכדו') היא כילדה אחרת לחלוטין.

ברצוני להודות לך על הטיפול המקצועי שהענקת לבני יונתן. עד שהגענו אליך יונתן לא קרא בכלל להנאתו. לקחנו אותו לרופא עיניים ולתדהמתו הוא גילה שיונתן לא עקבי בחוסר הראיה שלו. "פעם הוא רואה ופעם לא", ולכן חשש שיש פה אולי אפילו מקרה של "תשומת לב". בכל אופן האבחנה שלך היתה של רפיון בשרירי העיניים, ולאור התוצאות המדהימות, ודאי שהיתה נכונה. בתרגול יומיומי של 20 דקות הצלחת להביא את יונתן למצב שהוא מסוגל לקרוא ספר שלם בבת אחת וללא מאמץ. כזכור לי לא ארך על שישה שבועות, ואין ספק שהטיפול היה כדאי. אני ממליצה לכל הילדים שסובלים מבעיה דומה לעבוד על חיזוק שריר העיניים. ההשקעה וההתמד משתלמים!

יהודית גרובר, אמא של יונתן, בן 18

רבקי הגיעה לכיתה א' כילדה נבונה, מקסימה ועליזה. למרות שלמדה את האלף-בית בשנתיים הקודמות בגן, האותיות היו עדיין חדשות לה כשהמורה עברה עליהן בכיתה א'. לא היינו מודאגים, מכיוון שהנחנו שרבקי פשוט הייתה עסוקה במשחקים וראשה לא פנוי ללימודים.

ככל שהתקדמה שנת הלימודים, רבקי הושיבה את עצמה להתמודד עם הלימודים ברצינות, אך התקשתה עד מאוד ללמוד קרוא וכתוב. היה נדמה שרבקי משקיעה אנרגיה אדירה כדי לעבור את השורה הראשונה בדף, וסירבה להמשיך מעבר לזה. גם כתב ידה לא היה קריא. אף שהקפדנו לעודד אותה, היא לא הצליחה ליצור רווחים בין המילים. המחברות שלה נראו כמו גיבוב של אותיות. למותר לציין כי בכל פעם שהתיישבנו לתרגל קריאה וכתיבה עם רבקי, העניין הפך למבחן של סבלנות ושליטה עצמית עבורנו. בעיקר, הרגשנו תסכול אמיתי. מה השתבש? למה רבקי לא מצליחה להתקדם בקצב של הכיתה?

המורה של רבקי הייתה שותפה לתסכול שלנו. היא הסכימה שרבקי היא ילדה נבונה, פיקחית וסקרנית. מדוע, אם כן, היא לא מצליחה ללמוד לקרוא? היא הציעה שנבדוק אותה אצל רופא עיניים. כשאמרתי לה שכבר לקחנו אותה לבדיקת ראייה וגם לבדיקת שמיעה, ובשני המקרים התוצאות היו מושלמות, הגיעה המורה של רבקי למסקנה שהיא פשוט לא משתדלת מספיק!

עד מהרה היינו עדים לשינוי שחל ברבקי הקטנה – מילדה מתוקה, שמחה ומתחבבת בקלות על הבריות, לילדה לחוצה וכעוסה. כל ביטחונה העצמי נעלם כלא היה, והיא הייתה בטוחה שהיא טיפשה ומכוערת ושאיש לא אוהב אותה. רבקי, שתמיד התפללה בלהט ובהתלהבות, סירבה להשתמש בסידור החדש והיפה שקיבלה מהמורה במסיבת הסידור בבית הספר. בכל פעם שנתקלה בצורך לקרוא, הייתה מנסה לעקוף את הפעילות בדרך לא דרך, ובלבד שלא תצטרך לקרוא. כל דבר היה עדיף וקל יותר מאשר לקרוא. רבקי לא הייתה ילדה עצלה כלל וכלל. משהו הפריע לה, ואנחנו החלטנו לבדוק את רבקי על ידי אבחון לימודי מלא. לאחר שעות של מבחנים פרטניים, נאמר לנו שרבקי סובלת מלקויי למידה ברמה בינונית עד חמורה, כולל הפרעת קשב (ADD), לקויי תקשורת ותפיסה ראייתית לקויה. הומלץ לנו להתחיל בתרפיה בדיבור, ריפוי בעיסוק, הוראה מתקנת, ובנוסף, לעבור לבית ספר תובעני פחות ברמתו האקדמית.

וכך, התחלנו סבב מתיש של מבחנים והערכות, עם תיאוריות ודעות מרובות, סותרות ומבלבלות.

לאחר שהמרפאה בעיסוק סיימה את האבחון שלה, היא טענה שרבקי נמצאת ברמה של בני גילה ואף עולה על הממוצע בכל הדירוגים, וכי ריפוי בעיסוק לא יצמיח לה שום תועלת. היא כן שמה לב לתנועה בלתי מאוזנת של אישוני העיניים, והמליצה לנו לפנות למרכז הראייה של רוברט לדרמן.

לאחר בדיקה יסודית, הסביר לנו רוברט לדרמן בשפה פשוטה ויומיומית, שאף על פי שראייתה של רבקי מושלמת, היא לא משתמשת בעיניה בצורה נכונה שיכולה לאפשר לה לראות ולתפוס את מה שהיא קוראת ולומדת. היא משתמשת בכמות עצומה של אנרגיה רק כדי למקד את המבט על הטקסט, כך שנותרים בידיה משאבים מועטים כדי לתפוס ולפתח מיומנויות קריאה וכתיבה. "אין פלא שהיא שונאת לקרוא. מובן שהיא כועסת ומתוסכלת וסובלת מדימוי עצמי נמוך. איך ניתן לצפות ממנה לכתוב בצורה מסודרת אם השורות בדף רוקדות להן יחד עם המילים שהיא כותבת? הבת שלכם לא משוגעת! היא עובדת הרבה יותר קשה ממה שאתם יכולים לשער". אף על פי שהתרשמנו מהצורה ההגיונית והברורה שבה הסביר רוברט לדרמן את הישגיה הנמוכים של רבקי בלימודים, הייתה זו לנו הפעם הראשונה ששמענו על טיפולי ראייה ועל שיעורי ההצלחה הגבוהים שלהם, ולא היינו משוכנעים שזו באמת התשובה. אבל מאחר שהיינו כה נואשים לחלץ את בתנו ממצבה האומלל, החלטנו ששווה לנסות.

רבקי התחילה בטיפול עם דבורה: המטפלת המקסימה ביותר שפגשנו מעודנו! בדרכה העדינה ונעימת ההליכות, היא הצליחה לדחוף את רבקי לנסות כל פעם קצת יותר, לנסות שוב, ולהגיע לשלב הבא. היא פשוט דאגה לה באמת! אחרי כעשרה טיפולים שבועיים, כולל תרגול בבית, ביקשה דבורה מרבקי להתחיל לעבוד על תכנית טיפול בבית. בשלב זה, התחלנו לראות קפיצות אמיתיות בהישגיה של רבקי: כתב היד שלה נעשה פשוט יפהפה! רבקי התחילה להאמין יותר בעצמה ולהתעניין בקריאה. עד שסיימה את עשרים הטיפולים, רבקי הפכה לתולעת ספרים קלאסית! היא בלעה עשרות ספרים, כאילו כדי לפצות על הזמן האבוד. המורים והמטפלים שלה רצו לדעת מהי נוסחת הקסם?

לקראת אמצע כיתה ג', רבקי השיגה לגמרי את חבריה לכיתה והייתה למצטיינת בלימודים. כל ליקויי הלמידה שלה היו כלא היו. שוב הייתה ילדונת מאושרת, יצירתית ובטוחה בעצמה.

אז אם יש ביניכם הורים שמהססים להתחיל בטיפולי ראייה, העצה שלי לכם היא: סמכו על רוברט לדרמן! הוא ימליץ על טיפול רק אם הוא חושב שזה יכול לעזור לילדכם. ואם הוא יאמר לכם שהוא יכול לעזור – לכו על זה! תנו לילדכם את ההזדמנות להגיע לרמת התפקוד המקסימלית שלו. טיפולי הראייה הם השקעה של זמן, כסף ומאמץ, אבל המתנה הזאת נשארת לכל החיים!

אין לי מילים להביע את תודתנו העמוקה לרוברט לדרמן ולצוות הנפלא והאכפתי שלו במרכז הראייה. אנו מאחלים לכם עוד הצלחות רבות מספור בעתיד.

ההורים של רבקי

בננו התקשה בקריאה ובהעתקה, בבית ספר הוא היה צריך להעתיק אות אות מהלוח, וכן לא אהב לכתוב.

ב"ה לאחר 13 שיעורים הקריאה השתפרה, הוא מעתיק מהלוח מילים שלמות וכמעט ללא שגיאות כתיב, וכן הכתב השתפר.

אנו מאחלים לרוברט לדרמן שימשיך להיות שליח טוב לעזור לילדי ישראל.

ד.ל.

היה לי כבר מזמן בעיה שהיה לי מאד קשה להתרכז בשיעורים. הלכתי להרבה רופאים עד שנתנו לי כדור ריטלין. פעם אחת עשו בדיקת ראיה בחינם בשכונה שלי אז הלכנו לשם, אמרו לי שיש לי בעיה במיקוד. אז הגענו לרוברט לדרמן והוא אמר שאני צריך משקפיים לקרוב לרחוק וגם תרגילי עיניים. מאז שגמרתי את התרגילים נגמרה הבעיה של ריכוז ועכשיו יותר קל לי ללמוד.

אני מודה לרוברט לדרמן מכל הלב וגם כן ליעקב מאיר המתרגל, תודה רבה!

בנימין ג’וזף, בן 10

ברצוננו להודות לרוברט לדרמן ולאנשי המרכז. לבתינו היתה בעיית קריאה ושגיאות כתיב. לאחר הטיפול חל שינוי גדול לטובה. מילדה שלא אוהבת לקרא ומתחמקת מספרים היא הפכה לתולעת ספרים. שגיאות הכתיב נעלמו.

משפחת לבנברג

רציתי להודות למטפלים המסורים במרכז הראיה שעזרו מאד לבן שלי והפכו אותו מן הקצה אל הקצה, הוא כבר עבר את גיל בר מצוה ועדיין לא שלט בקריאה והתקשה בלימודים ואחרי טיפול של שנה ידע לקרא טוב והשתלב בלימודים.

אמא של שלמה

באתי בשורות אלו להודות לרוברט לדרמן על הטיפול המסור והמקצועי בבנינו סן ה-11 אשר הוכיח את עצמו באופן ברור ביותר.

עד גיל 10 בנינו היה חסר ריכוז עם קריאה איטית ושגועה, במשך כשלש שנים הוא אובחן וטופל נירולוגית וגם בתחום העיניים אצל בעלי שם אשר לא עלו על הבעיה ולא מצאו פתרון עבור הילד, וטענו ששום דבר לא יעזור לו חוץ מנתינת ריטלין (אשר בכלל לא מומלץ לתת, במיוחד לילדים)

לילד היה דמוי נמוך בעיני עצמו ובפני החברה וצוות ההוראה, בגיל 4 המלמד המליץ להפנות לחינוך מיוחד בהתבטאות: "בעשרים שנות עבודתי לא נתקלתי בילד כה בעייתי…"

כעבור הרבה התייעצויות הופנינו לרוברט לדרמן, פנינו אליו ביאוש-מי יודע עם הוא באמת יצליח לעזור לילד?! התפללנו שהוא יהיה שליח טוב.

ב"ה, כעבור 3 טיפולים התחיל הילד לשחק בקפלה אשר עד עכשיו לא ענינה אותו בכלל והסביר את עצמו- עד היום לא הצלחתי לראות איך שמים את הקפלה ישר אחד על השני.

כיום לאחר 30 טיפולים במשך כשנה במרכז הראיה וטיפול יומיומי בבית, הילד מרוכז ללא תרופות, לומד בסיפוק ובהתמדה וקוצר הישגים מרשימים, רק בחדש האחרון הוא נבחן על 12 פרקי משניות בעל פה, המבחן השבועי בגמרא שהיינו רגילים לקבלו עם שם בלבד חזר היום כשמתנוסס עליו ה-100% והילד משגשג. ארשת שביעות רצון נסוכה על פניו ולאחרונה התבטא: "פעם הייתי בעייתי, היום אני יכול בעזרת ה' להוכיח למלמד ולכולם שאני כן יצליח!"

מלאים אנו ברגשי הערכה לעבודת הצוות במרכז הראיה ובפרט בהשקעתכם באופן אישי בבנינו, העבודה שלכם היא עבודת קדש והקניית כלים ללימוד התורה הקדושה.

ח.ו.

הגעתי למרכז הראיה בעקבות כך שבמשך שנים סבלתי מעייפות רבה ומכאבי ראש לעיתים קרובות.

כשהגעתי לכאן אבחנו שיש לי בעיה ברוחק ראיה, זאת אומרת שהעיניים שלי בורחות לכל הכיוונים וקשה להם להיות ממוקדות במקום אחד. דבר הגורם למאמץ יותר מבן אדם רגיל שרואה טוב, כי הייתי צריכה להתאמץ תמיד לראות את הדברים פעם אחת ולא פעמיים.

אחרי 20 מפגשים והרבה תרגילים אני מרגישה שהעיניים שלי חזרו להיות ממוקדות, ואני צריכה פחות להתאמץ, ומתוך כך עברו לי הכאבי ראש והעייפות יתר.

תודה רבה מכל הלב ליעקב מאיר על הסבלנות הרבה ועל הטיפול המסור!

מיכל שטורמן, בת 19

לדודי הייתה בעיה של נפילות חוזרות ונשנות, עד כדי שבירת עצם העף והיד. חשבנו שבנינו הוא שובב וזהו.

לאחר זמן שמתי לב שהסיבות לנפילה בכל פעם קצת מוזרות, כגון שהוא פספס את האבן, חשב שזה במקום זה וזה וכד'.

לאחר שהוברר שהבעיה אינו בראיה התברר שיש לו קושי בהזזת האישונים בלי להזיז את הראש. רופא הילדים סבר שהבעיה היא נוירולוגית ושצריך לפנות לנוירולוג. באותו זמן יצא לי לפגוש בפיזיותרפיסטית שבדיוק שמעה הרצאה מפי רוברט לדרמן בנושא והיא המליצה לי עליו. כבר מהשיחה הראשונה איתו, אמר לי שנוירולוג אולי יכול להגדיר את הבעיה אך לא לטפל בה וזהו בדיוק התחום שבו הוא עוסק.

לאחר אבחון החלטנו להתחיל בטיפול. הנסיעות לכאן (אנו גרים במודיעין) אינם קלים והם ארוכים אך עלי לציין שכל מאמץ פיזי וכספי היה שווה. כבר בטיפול השלישי שמנו לב לשינוי ותוצאות. נכון שהרבה מהטיפול הוא תרגילים בבית יום יום, אך כל המאמץ שווה.

דודי השתנה לבלי הכר, אינני זוכרת את הפעם האחרונה בה נפל. הקריאה שלו השתפרה פלאים ובכלל כל תנועות הגוף נעשו ברורים. הוא מסוגל למקד אלי מבט (דבר שלא עשה קודם, למרות שבעייתו אינו מיקוד ראיה)

אני ממליצה בחום, נכון שצריך הרבה סבלנות ואורך רוח, אבל כשמתחילים לראות את התוצאות…זה שווה הכל!

רבקי רגנסברג, אמא של דודי, בן 5

אני מודה לכם מאד על הטיפול המסור בבני קובי שהתקשה מאד בקריאה, עקב מיקוד ראיה. שני רופאים קודם לכן לא גילו את הבעיה וניסינו בכל דרכים אחרות לעלות על הבעיה, אבל היא לא נפטרה.

לאחר שבאנו למרכז הראייה וטיפלו בו במסירות זה מאד עזר והיום הוא קורא שוטף וברור.

אנו מלאי תודה על הטיפול המסור.

מ. זקס

בשנת 1998 עברתי תאונת דרכים עם פגיעת ראש. התופעות כללו בין היתר: סחרחורות, בחילות, בעיות מיקוד ראיה,רגישות לאור, בעיות בתזמון השינה, בעיות בהתמצאות במרחב, בעיות זיכרון בעיות קשב וריכוז ועוד.

בעקבות בעיות אלו הופניתי בין היתר למכון רקנאטי, שם נקבע כי חלה ירידה קלה בקשב, בריכוז ובזיכרון, אולם אני עדיין נמצאת בטווח הנורמה (נמוך, אבל עדיין בטווח) ולכן התלונות שלי מוגזמות ואין צורך לטפל בהן.

בנוסף הופניתי לנוירואופטומולוגים שטענו כי לא ניתן לעשות דבר מבחינת הראיה וכי התופעות שאני סובלת מהן נובעות מפגיעת הראש ואני צריכה פשוט לחיות איתן.

במרץ 2004 הגעתי למרכז הראיה של רוברט לדרמן בעקבות המלצות, לאחר אבחון מקיף וארוך, נקבעה סדרת טיפולים הכוללת גם תרגילים לבית בעזרת תוכנת מחשב.

כיום לאחר 20 מפגשים אני חשה שיפור משמעותי בבעיות המיקוד, כאבי הראש פחתו ותחושת חוסר הנוחות בעיניים פחתה אף היא.

רעייתי (52) , רופאה, אשת עסקים, תלמידה נצחית ותולעת ספרים ואינטרנט, חלתה לפני כארבע שנים בשבץ מוחי שפגע בה בגזע המוח ויצר כשל רב מערכתי. מאותו לילה רע, כלום לא היה יותר כפי שהורגלנו וחלמנו כל חיינו המשותפים. הכל קרס בהינף קרדום הגורל. אחת הפגיעות היותר קשות היתה אובדן 50% מזוית הראיה ואובדן מיקוד הראיה, בצד אבדן שיווי המשקל, הדיבור ופגיעות קשות אחרות.

כשנה לאחר השבץ, אחרי שהסתימה תקופת השיקום הארוכה בבית החולים ובמרפאות החוץ, פנינו למספר רופאי עיניים, כדי שיסייעו לה בנושא המיקוד. חוסר היכולת לקרא הפך את הימים הארוכים לנטולי מטרה ואפילו לצפות בטלוויזיה לא הצליחה. הבדיקות הראו שהיא חדת ראיה אך ללא מיקוד, והמליצו להתקין פריזמות (מס' 8), בעלות של אלפי שקלים. הבעיה שאין פריזמות שמתאימות גם למרחק גדול וגם למרחק קצר. למרות התמיכה שקיבלה בהליכה, תמיד נתקלה בחפצים או הפרשי גובה בולטות ברחוב, כי אין התאמה בין פריזמה למרחק רב לבין היכולת להסתכל קרוב. גם הפריזמות עבור קריאה שרכשנו, לא אפשרו לה לקרא לאורך זמן, משום שהעיניים התעייפו במהירות. ישיבה מול האינטרנט, שיכולה להיות פתרון נהדר עבורה- לא צלחה.

הקושי והסבל קשים מלתאר. במהלך טיפול שקיבלה במרכז השיקומי של הרב פירר בבני ברק, כשנתיים וחצי לאחר שחלתה בשבץ, המליצו לה לפנות למרכז הראיה. אני רתחתי מזעם. אין סוף המלצות שונות ומשונות מקבלים חולי שבץ מוחי ובני הזוג התומכים, בנסיון למצוא כל מיני תרופות למחלה. אפילו עד לידעונים, מלחשי ומסירי כישופים מציעים לעיתים ללכת. נאחזים אפילו בקש. בדרך בה בחרתי לתמוך ברעייתי ולסייע לה ככל יכולתי להשתקם ולמצוא איכות חיים, אינני מוכן ללכת אחרי כל רעיון שנזרק לאויר. משמעות נסיעה לירושלים מבחינתי הינה קשה- אובדן שעות עבודה יקרות והוצאות כספיות לא מבוטלות. היות ומצוקתה היתה רבה, החלטתי לענות לבקשותיה לנסוע אליך.

במפגש הראשון שקיימנו אתך וכן בשיחת טלפון שניהלנו שנינו מיד אחריה, סיכמנו שאחרי שניים שלושה ביקורים תוכל להעריך את התועלת שתצמח לה מטיפוליך. לי זה היה מאד חשוב לתחום את הנושא באופן מוחלט. כבר במהלך המפגש השני, ברור היה לי שהטיפול והאימון שבחרת להעביר אותה- יש בו אולי סיכוי לשפר במשהו את יכולותיה הירודות, ומכאן לתת לה תקווה ואושר שנגזלו ממנה בעקבות המחלה. כמובן שהסכמתי להמשיך בטיפולים ואף עודדתי את רעייתי להקפיד על התירגולים בבית (לא הייתי צריך להתאמץ, שכן היא בניגוד אלי- האמינה בך מהרגע הראשון ודבקה בהנחיותיך לתרגול). כל כך פשוט, רק חרוז על חוט במהירות נמלה. תוך פרק זמן קצר, הסתבר לנו שהיא יכולה להסיר את הפריזמות וללכת בביטחון יחסי או לקרוא מעט. נס עבורה והקלה עצומה עבורי. כשהמלצת לקנות תוכנה לתרגול כבר בטחתי בך- רכשנו אותה. פתאום, אפשר היה לראות את ההתקדמות בעיניים. פתאום ניתן היה לדעת- היא בדרך לשיקום משמעותי מאד. הכל מדיד.

שלשה חודשים לאחר תחילת הטיפולים אצלך, רעייתי הסירה את הפריזמות וגילתה- היא רואה מצוין. נשארנו עם פריזמה מס' 1 ( לעומת 8 בהתחלה ). אפשר היה לנהוג בקלנועית ביישוב- ביטוי לעצמאות שלא היתה לה. אפשר היה לחזור אל האינטרנט- שכן יכולתה לשמור על ריכוז גבוה לאורך זמן חזרה אליה. ספרים כבר לא היו מחוץ לתחום.

עידן חדש. תכלית חדשה לחייה העצובים. ידיעה כי למרות הקשיים הרבים שנותרו- איכות חייה שופרה באופן משמעותי- בזכותך. בזכות האנושיות שבך. בזכות יכולתך לראות ולהבין את אשר רופאי עיניים רבים כל כך אינם רואים.

רוברט, מודה אני לפניך שהחזרת בה את מאור עיניה, את יכולתה להרגיש כאחד האדם.

איתן ירון, אלפי מנשה

לכל שאלה, פשוט תצרו קשר.
הצוות שלנו ערוך לעזור לכם!

דילוג לתוכן